פורסם ב- כתיבת תגובה

רעשים חזקים וההתמודדות הנכונה

הברקים והרעמים בחורף,

הרעשים מהזיקוקים ואפילו טילים מהצפון והדרום על המדינה…

הרבה כלבים נכנסים לחרדה בגלל היום הזה, חלקם אפילו "רוכשים" את החרדה הזו – ולכן הטוב ביותר זה להתכונן לקראת ולמזער נזקים כמה שיותר.

לדוגמה, "ניק" או "ניקו" או "ניקולס" או כל כינוי אחר שהמשפחה שלי הצליחה להרגיל אותו אליו כ "צו קריאה" שלו… היה בהתחלה ממש חושש מכל הרעשים של הרעמים, הזיקוקים, הנפצים וכו'…

לאחר שהתחלנו להרגיל אותו למקום משלו, ולהסיח את דעתו – הוא התחיל להתרגל לרעשים מוזרים ומפחידים ברקע ולהגיב להם הרבה פחות. כיום הוא מעט חושש אבל מגיב בהרבה יותר מתינות, כאשר פעם, הוא היה יכול אפילו להשתין ללא שליטה או לילל במשך דקות ארוכות…

אני אגע בשלוש נקודות חשובות שיש לשים לב אליהם – על מנת להימנע כמה שיותר מבעיות, ואלו שלכלביהם יש כבר חרדות מרעשים וכו', זה יעזור להם להתגבר על זה… 🙂

** טיול:
תמיד אני מדבר איתכם על כמה חשוב לקחת את הכלב לטיולים בזמנים קבועים.
אבל, הפעם אנחנו נשתמש במעט משחק בזמנים במידה והטיול של הערב לא יוצא לפני תחילת כל הזיקוקים והרעש.
נוציא את הכלב כבר בתחילת הערב, לפני שכל "הבלאגן" מתחיל וניתן לו לפרוק את הצרכים שלו.

זה חשוב מאוד, מכיוון שהרגישות לעשיית הצרכים עולה עם הלחץ והחרדה – וברגע שהכלב כבר יהיה מרוקן, יהיה לו יותר קל להתמודד עם זה.
בפעם השנייה נוציא אותו בלילה לאחר שכל "הבלאגן" יישכח ברובו המוחלט, ולא יהיה חשש של לחץ לכלב לצאת החוצה לטיול. לאלו היותר חרדתיים, שיש חשש שישתינו בלי אפשרות של שליטה על הסוגרים שלהם (ברגע שהזיקוקים למשל מתחילים), ממליץ מאוד לא לכעוס על הכלב ולא לתת לזה יחס – פשוט לנקות אחריו את הצרכים (ולזכור לעשות זאת עם מנטל ריחות).

** "מאורה"
הכלב שלנו תמיד מרגיש הרבה יותר בתוך בתור כלוב, מתחת למיטה, בכוך של מתחת לספרייה, בין הארון לקיר, או בכל דבר שמדמה לו מאורת כלבים.
הסיבה היא שבטבע הם נמצאים עם הלהקה במאורה שלהם ושמה הם הכי מוגנים ויכולים להגן על עצמם, ודבר זה מצוי בתוך הגנטיקה היצרית של הכלב.

לכן, מה שאנחנו נעשה זה נמצא נארגן לו את המקום שלו שהוא תמיד נמצא בו, נשים לו צעצוע נחמד, כמה חטיפים שהוא אוהב (ברגע שהזיקוקים מתחילים) ואפילו נכניס את המזרן / שמיכה / ספונת לכוך כלשהו בבית שבו הכלב שלנו יוכל להיכנס ברגע שיתחילו הרעשים והבלאגן.

אם יש לנו כלוב לכלב – עוד יותר טוב, ומומלץ אפילו לשים אותו במקום שהרעש פחות זולג אליו בבית.
נקפיד גם לסגור את החלונות באזור שבו הכלב שלנו יהיה על מנת לצמצם את הרעש.

** ברגע שהכלב נכנס לחרדה
!לא! ושוב פעם, !לא! להתחיל ללטף אותו ולומר לו "אוי חמודי די אל תפחד" ודומיהם.
דבר זה רק מכניס את הכלב לחרדה נוספת, כי מבחינתו קורה כרגע משהו לא טוב, והבעלים שלו מעודד את ההתנהגות שלו (מנקודת המבט של הכלב) על ידי הליטופים והמילים שמשדרות "חשש"…

ברגע שהכלב שלנו מתחיל לפחד, יש להסיח את דעתו..
– לקחת אותו למקום שלו ולנסות לשחק איתו
– לעשות לו סשן של פקודות על מנת להכניס אותו למוד עבודה ולהרחיק את החשיבה שלו מהזיקוקים.
– להביא לו את החטיפים הכי שווים שלו, אבל בצורת משחק חשיבה. (להחביא מתחת לכוסות, להכניס לו בkong שלו, לשים בטוויסט אנד טריט או כל דבר אחר)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *